פסק דין
בפני תובענה להחזר עלות קורס צלילה למתקדמים (דייב-מסטר), בעלות של 3,600 ₪.
התובע ביקש לעבור לעולם הצלילה המקצועית, לצורך כך התקשר עם הנתבעת, שעורכת קורסי צלילה מתקדמים בעיר נהריה.
בסיום הקורס, אמור לקבל התובע תעודת הסמכה מהאגודה המקצועית של מדריכי צלילה PADI.
התובע טען בכתב התביעה, כי נרשם אצלה לקורס צלילה בדצמבר 2007, אשר מאושר ע"י ארגון PADI, ושילם עבור הקורס סכום של 3,000 ₪, כאשר לטענתו, הובטח לו, כי הקורס יסתיים בסוף ינואר 2008, אולם הלימודים נמשכו עד חודש נובמבר 2008. כמו כן, טוען התובע, כי הקורס היה אמור להיות מועבר ע"י מנהל הנתבעת שהינו מדריך מוסמך, אך בפועל השיעורים הועברו ע"י מספר מדריכים חיצוניים וכן טען שלא סופק לו חומר עיוני מודפס בניגוד למה שסוכם.
התובע מודה בכתב התביעה, כי הגיע בסוף הקורס למבחן, ולטענתו קיבל אפילו דף תשובות ע"י עובדת הנתבעת, ועבר, ולבסוף נדרש גם לשלם סך של 75 יורו (400 ₪) עבור דמי חבר לארגון PADI, שלא נאמר לו לגביהם בתחילת הקורס.
מכל האמור הוא מבקש כי ביהמ"ש יורה לנתבעת להחזיר לו את סכום הכסף ששילם לנתבעת עבור הקורס ודמי החבר וכן לפסוק לו פיצויים בגין עוגמת נפש.
הנתבעת טוענת, כי היא חיפשה להכשיר צוות צוללים ועל כל החלה קורס צלילה מתקדם אליו נרשם התובע שעבר את הקורס על שלושת השלבים שלו ( עזרה ראשונה, מעשי ותיאורטי ) אולם ברמה מינימאלית ביותר והוא קיבל תעודה , אך הוצע לו לשפר יכולתו יחד עם חבריו אך הוא לא עשה זאת ולכן לבסוף לא צורף לצוות המועדון.
הנתבעת טוענת כי הקורס נמשך זמן מכיוון שבמהלכו התפתחו תנאי מזג אוויר לא טובים מה שגרם להעברת הקורס לאילת למרות העלויות היקרות.
הכרעה:
התובע בעצם מבקש ביטול החוזה והשבה.
השאלה היא, האם הנתבעת הפרה את החוזה הפרה יסודית שמזכה את התובע בסעדים אליהם הוא טוען?
בין הצדדים אין הסכם בכתב. על מנת שהתובע יטען ויוכיח בבית המשפט שהנתבעת הפרה את החוזה, עליו להוכיח את פרטי החוזה ואת ההבטחות שהבטיחה הנתבעת לתובע.
לאחר ששמעתי את הצדדים, אני סבור כי התובע לא צלחה דרכו להוכיח בפני את פרטי החוזה בין הצדדים ומשכך, לא הצליח לבסס הפרה של ההסכם.
התובע טען להתמשכות הקורס, במשך כשנה, ומשנמשך, לטענתו הקורס כשנה, הדבר מהוה הפרה של ההסכם.
התובע לא הצליח להוכיח, כי החוזה שנכרת בין הצדדים הוא לתקופה קצובה, המוערכת בזמן, אף התובע בכתב תביעתו, טען כי הקורס אמור להימשך עד סוף ינואר 2008, אך הדבר לא הוכח על ידו.
בהעדר הסכם כתוב, היה על התובע להוכיח שמשך הקורס הוא מה שנטען על ידו. לא ניתן לומר, שהקורס, שהסתיים בתקופה הנטענת על ידי התובע, מהוה הפרה של ההסכם בין הצדדים.
התובע, בסופו של יום, עבר את הקורס וקיבל את התעודה מארגון PADI, משך הקורס לא הוכח ועל כן לא ניתן להוכיח הפרה מצד הנתבעת בעניין זה.
התובע ממשיך וטוען, כי לא עבר הכשרה מתאימה, למרות שבסופו של יום קיבל את התעודה מארגון PADI. הנתבעת טוענת, כי התובע עמד בשלושת השלבים, אם כי ברמה המינימאלית הנדרשת וכתוצאה מכך ניתנה לו התעודה, אך הוא לא צורף לצוות המדריכים של המועדון.
גם טענותיו לעניין טיב הקורס וההכשרה שקיבל, דינן להידחות. התובע לא הצליח להוכיח את טענותיו ולא הצליח להוכיח כמות השיעורים המובטחת לעומת כמות השיעורים שניתנה בפועל. לא טען כי החלק התיאורטי, מדובר בלימוד על ידי הנתבעת ולא לימוד עצמי, קיבל לידיו דיסק של כל הספרים ויכול היה ללמוד בעצמו את כל החומר. משקיבל אותם בדיסק, אין עוד מקום לדרישה לקבלת החומר בצורה מודפסת.